כי האדם עץ השדה
"כי האדם עץ השדה..." (דברים כ' י"ט)
הפסוק הזה, שמופיע בהקשר של איסור לכרות עצי פרי במצור, הפך לדימוי עמוק כל כך לחיים האנושיים. כמו העץ, גם האדם נטוע בקרקע, צומח, מתפתח, נותן פירות... אבל כדי להניב פירות, הוא חייב להיות מוזן. והשאלה היא – מאיפה מגיעה ההזנה הזו?
🌿 נביעה פנימית – החיבור לעצמנו
עץ לא מחכה שמישהו יבוא וישקה אותו כל יום. השורשים שלו נטועים עמוק באדמה, במקום שאף אחד לא רואה, ושם הוא סופג מים, מינרלים, חיות. גם אנחנו כאלה. יש בנו נביעה פנימית, חיבור לעצמנו, מקום שקט של ידע, כוח, אמונה – אבל לפעמים, אנחנו שוכחים להקשיב לו.
במקום לשאוב כוח מבפנים, אנחנו מחפשים אישורים מבחוץ: לייקים, מחמאות, הכרה, ריצוי. כאילו בלי זה – אין לנו קיום. אבל בדיוק כמו עץ שלא יכול להישען רק על הגשם החיצוני, אלא חייב את שורשיו כדי לשרוד גם בתקופות שחונות – כך גם אנחנו. אם נלמד להזין את עצמנו מבפנים, נהיה יציבים, חזקים, נישאר מלאי חיות גם כשאין חיזוקים חיצוניים.
🌍 האדם הוא יצור חברתי – אבל לא כפי שנדמה לנו
מכאן עולה השאלה – הרי האדם הוא יצור חברתי, נכון? אז איך זה מסתדר עם היכולת להזין את עצמנו מבפנים?
האמת היא, שהבעיה היא בתפיסה שלנו. אנחנו רגילים לחשוב שהחברה פה בשבילנו: שיאהבו אותנו, יעריכו אותנו, יתנו לנו מקום. אבל זה בדיוק הפוך. אנחנו כאן בשביל החברה – לתת, להשפיע, להעניק. כשעץ גדל חזק ובריא, הוא לא צריך להתחנן לטיפות גשם – הוא עצמו נותן צל, פירות, מחסה.
ככל שנשכיל להעמיק שורשים פנימה, נבנה את עצמנו, נחיה מתוך חיבור לנביעה הפנימית – כך נוכל לתת באמת. לא מתוך חוסר, לא מתוך צורך באישור, אלא מתוך שפע אמיתי.
💛 אז בפעם הבאה שאת מרגישה צורך שיראו אותך, שיעריכו אותך – תעצרי רגע. תבדקי איפה השורשים שלך. האם הם עמוקים מספיק? האם את מחוברת לעצמך? כי כשאת מוזנת מבפנים – את כבר לא מחפשת מבחוץ. את פשוט נותנת. ומשם – מגיע גם השפע האמיתי.
📢 שתפו עם מי שצריך לשמוע את זה היום. 💫✨
תגובות
הוסף רשומת תגובה